החלטה בתיק רע"א 9669-05-12

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ר' שמולביץ), לפיו נדחתה בקשת המבקשים לאפשר התייצבות עדים מטעמם (מר מאיר ניצן - יו"ר הועדה הממונה לוד, הגב' רבקה אבלסון - מנהלת מחוז מרכז במשרד הבינוי והשיכון ואדריכל טוראל ירון.

רקע ההחלטה הינו תביעת פינוי והריסת בתי המבקשים (וכן מספר משפחות נוספות) אשר הוגשה כנגדם על ידי המשיבה, בטענה לפלישתם למקרקעין ובניית ביתם על המקרקעין בלא היתר ושלא כדין.  

התביעה הוגשה לפני למעלה מ - 5 שנים, עוד בשנת 2007, ובמהלכה נשמעו כלל ראיות הצדדים. פלישתם למקרקעין עוד בשנת 1995 על דעת עצמם ובנייתם ללא היתרים כדין, אינה שנויה ככל הנראה במחלוקת.

 במסגרת ניהול ההליך קצב בית המשפט קמא מועדים להגשת ראיות וקבע את אופן זימון העדים ושמיעתם. לטענת המבקשים, פנו הם לעדים שאת זימונם הם מבקשים ואולם אלה סירבו למסור תצהירים או תע"צ ו/או לא ענו כלל לפניותיהם. לגופו של עניין טוענים המבקשים, כי עדויות העדים המבוקשים חיוניות להגנתם לחשיפת האמת בפרשה הנדונה.

בהחלטתו מיום 24.4.12 פירט בית המשפט קמא את תלאותיו של התיק, התנהלותם של המבקשים ואיחוריהם החוזרים ונשנים לקיום החלטות בית המשפט והתמשכות ההליכים, ובכלל זה הימנעותם של המבקשים להגיש תצהירים, בקשות דחייה ואי התייצבות עד מטעמם. גם הוראות בית המשפט להגשת בקשה מפורטת באשר לעד המסרב ליתן תצהיר לא בוצעו,  לגופו של עניין  ציין בית המשפט קמא בין היתר, כי המבקשים לא ביססו את הרלוונטיות של העדויות המבוקשות ולא מסרו ולו שם אחד אשר לטענת המבקשים נתן הבטחה כלשהיא, לא בתצהיר מטעם המבקש 1 ולא בחקירתו הנגדית, למרות שניתנו לו מספר הזדמנויות לכך, כשהטענות כלליות ומעורפלות. בנסיבות אלה לא מצא לנכון להורות על דחייה נוספת של הדיונים והורה על סדרי הדין הנוגעים להגשת הסיכומים.

תכלית בקשתם של המבקשים, היא להוכיח כי ניתנו להם התחייבויות על ידי גורמים שונים ובין היתר, כי תכנית בניין העיר לוד (לד/4/1300) תסדיר את שימושי הקרקע הנוכחיים, לרבות הותרת המבנים על כנם וסיוע לאכלוסם, כנגד אי בניה נוספת במקום. בכדי להוכיח את התחייבות הגורמים השונים והשיחות שקיימו אלה, בין היתר, עם מינהל מקרקעי ישראל, מתבקשת העדת העדים הנ"ל המוגדרים "עדי מפתח" להגנת המבקשים.

תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה, ובה עותרת היא לדחיית הבקשה.

תמצית טיעוניה היא כי אין רלוונטיות לזימון העדים, תוך שהמבקשים מבקשים לעשות שימוש חסר תום לב בהליכי בית המשפט תוך "מסע דיג" והרחבת חזית המחלוקת. זאת ועוד, בניגוד לטענתם לפיה אישר כביכול החלטה קודמת (31.5.11) זימונם של עדים אלה, הרי שלא זו בלבד שאין הדבר נכון, אלא שהמבקשים אף לא קיימו את תנאי הסף הנדרשים לזימון המבוקש ולא הציגו לפני בית המשפט קמא את תמצית העדות הצפויה, מי העדים שהבטיחו דבר כלשהו, כשבכל מקרה העדים המבוקשים הינם לכל היותר עדי שמועה.

תשובת המבקשים בכתב לתגובת המשיבה חוזרת למעשה על טיעוני הבקשה המקורית ואינה תורמת ממשית להכרעה בבקשה. בטיעוניו של ב"כ המבקשים בעת הדיון הבוקר, אישר הוא בהגינות כי אכן מתהלכים מרשיו כסומא באפילה, שכן אין בידם מידע קונקרטי והם מודעים לקושי שבהוכחת טיעוניהם. עם זאת, מתבקשים עדים אלה להוכחת הטענות שהן כך נראה גם מסתברות מציאותית ועובדתית, זאת נוכח עריכת התב"ע והגשתה ע"י משרד השיכון, דבר שאינו רגיל ומעיד על יחודיותו של הנושא. 

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, לא מצאתי יסוד לבקשה.

כידוע, הכלל הוא כי לבית המשפט הדיוני מוקנה שיקול דעת רחב כיצד יברר את המחלוקת שלפניו, מבחינת סדרי הדיון, שמיעת העדים והראיות, וכי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעת זה אפילו אם נראה כי היה ראוי לנקוט בדרך אחרת, אלא במקרים חריגים, בהם מנוגדת החלטת הערכאה הדיונית לדין או גורמת לעיוות דין (ר' רע"א 2148/09 עירית גבעתיים נ' ד"ר יצחק חיוטין (כב' השופטת א' חיות מיום 6.4.09) והאסמכתאות שפורטו שם), רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' דורי נחום (כב' השופט ח' מלצר מיום 10.6.09).

בענייננו, לא זו בלבד שענייננו אינו נופל במסגרת אותם מקרים חריגים, תוך שהחלטת בית המשפט אינה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין, אלא אדרבא, המדובר בהחלטה המביאה בחשבון את העדר התרומה ואי המשמעות לעדויות המבוקשות ומקדמת כיאות את ההכרעה בתיק, שהתעכבה זמן רב מדי מעת הגשת התובענה. עיוות דין, ככל שקיים כזה נגרם דווקא למשיבה הנאלצת להגרר להליכים ממושכים, בלא כל הצדק.

למעלה מן הצורך ועל מנת שלא להותיר את הדף חלק אציין, כי עיון במכלול החומר שהוגש לי מלמד, כי בהנתן העובדה שאין מחלוקת בדבר הפלישה למקרקעין ובנייה ללא היתר ובניגוד לדין, וכן כי לא זו בלבד שאין מחלוקת שלא ניתנה למבקשים כל הבטחה פוזיטיבית על ידי המשיבה או מי מטעמה ואין למעשה טענה מצידם של הבטחה שלטונית, הרי שזימון העדים המבוקשים, עפ"י המפורט בבקשה מהווה הרחבת חזית שאינה מותרת. הרחבת חזית נוגעת אף לטענה הנוגעת לעדות המתבקשת מהאדריכל, לפיה התכנית שהופקדה תסדיר את שימושי הקרקע הנוכחיים, שכן טענה זו אינה מופיעה כלל בכתב הגנתם. יתרה מכך, המדובר בעדים שעדותם, ככל שבכלל יוכלו לשפוך אור על העניין, מהווה עדות שמועה ואין לעדים המבוקשים כל ידיעה אישית בעניין. (גם הרחבת חזית וגם עדות שמועה לא תותר, עפ"י החלטת בית המשפט שאישרה הסכמת הצדדים בעניין זה, ר' פרוט' ישיבת 24.4.2 שולי עמ' 2 ועמ' 3).

טענה חלופית של המבקשים היא כי יש להם רשיון מכללא במקרקעין זאת מכח הוראה מנציג המשיבה או נציג מגופי המדינה להתאכלס במקום זה (ס' 13 לכתב ההגנה). אף אם נכון הדבר, הרי שברור הוא כי אין לאיש מהעדים המבוקשים אפשרות להעיד על עניינים שארעו, ככל שארעו, לפני שנים רבות (95-96) שלא היו כלל בידיעתם ושלא הם היו נוכחים או מעורבים בהם. אף בשל כך, אין מקום לזימון העדים האמורים.

בנסיבות אלה, נדחית הבקשה.

המבקשים ישלמו הוצאות המשיבה בסך של 5,000 ש"ח. הערבון שהופקד בתיק בסכום זה יועבר איפוא למשיבה.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,  י"ד חשון תשע"ג, 30 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: